סיפור הצלחה ג' יחידת אגוז | אדרנלין חברה להכשרות וכושר קרבי

סיפור ההצלחה של ג' אגוז | אדרנלין בחרה להכשרות וכושר קרבי

 

 

האימון הראשון

הוא הגיע לאימון הראשון למול מנכל החברה כדי למסור לו שהוא מבקש להגיע לסיירת

מנכל: המבנה שלך מעיד עליך כמי שלו גוך חזק ומנוסה, אתה ספורטאי פעיל, מנגד כאן לא מדובר במאמן ומשרוקית, כאן מדובר במעל ומעבר, זה יהיה קשה עד גבול הבלתי אפשרי ורוב הסיכויים שאבחר בך כמי שהיה ואדיח בהמשך.
ג': אני אעמוד בזה.
מנכל: כנס לאימון, אני מאחל לך, שתוכיח לי שטעיתי!

אני שהגעתי מעולם הספורט, אני שלי ריאות חזות וגוך לא רגיל, אני שחשבתי שניא חזק מכולם וזה עוד אימון קטן שאני צריך לעבור למול משרוקית, סיימתי על הברכיים ובפחות מעשר דקות.

מנכל: ברוך הבא לעולמנו, אתה תצא למקומות האפלים ביותר כדי להציל את העם הזה ויותר מפעם אחת וכל זה כדי לקחת את הסיכון שתחזור בפאקינג ארון ובלי שאף אחד יכיר או ידע שזה הייתה אתה שהקריב את היקר לו מכל, עכשיו תבחר, מי אתה, ולאן אתה מכוון!

באותו היום הבנתי מה עלי לעבור כדי להפוך אחד מהם, באותו היום הבנתי מה מסמלת הכומתה והסיכה בסוך הדרך, באותו היום הבנתי, שניא מוותר על הכל כדי להעפיל לעולמם, עולמם של מי שחצו את הגבולות של עצמם, האיכותים מכל, לוחמי היחידות המיוחדות.

זה היה הרגע בו נעמדתי על שתי הרגליים וזו כדי לרוץ כל עוד נפשי בי כדי להגיע חזרה לקו הזינוק ולהתמוטט בשנית.

מנכל: הוא הגיע עלי רכן לעברי ובמבט חוצב הודיע לי, ברוך הבא, טירון!


נתיב חדש | הכנה לצבא

התאמנתי כל עוד נפשי בי, שיניתי קצב של חיים שלמים וזו על מנת להגיע ולעמוד ביעדים אות קבעתי לעצמי.

יעדים אשר יובילו אותי אל דרגות חדשות ועולמות שונים לגמרי של מי שמחר יובילו את המדינה הזו מהרגליים, ואת הלוחמים המעוטרים ביותר למבצעים המורכבים מכל.

ביקשתי להיות חלק מאותם אנשים, ביקשתי להתגבר על עצמי, ביקשתי לעמוד כשונה בתוך שונים, ילד שזלזלו בו מגיל צעיר בגלל עודף משקל עומד היום למולכם כמי יבחרו בו בפינצטה היות והוא המועמד המשובח ביותר שראתה היחידה אם בכלל.

וככה עברו להם מספר חודשים בהם אני מוביל, מספר חודשים בהם הגדרתי יעד ועמדתי בו, שלושה חודשים שנעצרו ברגע אחד בודד.. המחלה..

 

ההעלמות | אדרנלין

היכן ג' לא ראיתי אותו מזה שלושה אימונים?!
חניך': גילו לאביו סרטן סופני, הוא נשבר לגמרי והפסיק להגיע גם ללימודים.
מנכל: היום כוכם הולכים לבקר אותו ומוסרים לו את דאגתכם ותמיכתכם כי בשביל רגעים כאלו אנו צוות, ואני, אני את שלי אעשה לבד,יש?!
חניכים: יש!

שיחת העצמה | מנכל אדרנלין

עברו להם שלושה שבועות ואז קיבלתי את השיחה שאיחרה להגיע, השיחה לה כל כך חיכתי ולא קבילתי עד כה.

מנכל: המ שלומך?
ג': בסדר גמור..
מנכל: אני יודע, אבל אם הייתי מתקשר אליך באותו היום בוא שלחתי את החניכים הייתי מוצא אותך באימון שלאחריו שהראש לא איתנו בזמן שלא למדת להתגבר ולבגר.
ג': כן, זה היה נראה לי מאוד מוזר שלא יצרת קשר, אבל אתה צודק, אלו היו שלושה שבועות בהם עברתי תהפוכות נפש, המצב עדיין רע מאוד ולא מבשר טובות אבל אני חזק בשביל המשפחה, אני על הרגליים ומתפלל שיהיה בסדר.
מנכל: אני שמח לשמוע, ומרגע זה אתה חוזר להתאמן כרגיל היות וחיכיתי מספיק זמן כדי לתת לך להתאושש והתאזן ולשמחתי זה בדיוק מה שקרה, אך מנגד, צהל יגיע בן אם אתה מוכן ובן אם לא, ובתקופה קשה זו, זו תהיה נקודת הואר ומהטרה אשר תחיה אותך, המטרה אותה הצבתה מלכתחילה והיא מעבר בלתי מעורער ליחידות החוד הצהליות אליהן ביקשת להגיע כמי שנתפס כשונה מכל השאר, האם אני מובן?1
ג' מובן המנכל!
מנכל: ברוך השב, טירון!


הפרידה | אדרנלין

התאמנתי חזק מתמיד, התאמנתי נעול ככל האפשר שאת רוב האימונים אני מעביר ולי מחשבות זרות.

התאמנתי כמו מכונה משומנת בעודי דומע בכל ספרינט אליו יצאתי, התאמנתי כי ידעתי שהרגש לא יכול לתפוס מקום, שהרי מלכתחילה היה מדובר במשמעת שהיא ברזל ועמידה ביעדים אותם הצבנו יחד, אבי ואני.

התאמנתי כדי לחזור לשגרה ולרגיש טעם לחיים, התאמנתי כדי להתשחרר ולמצוא את הזמן לחלום ולשאוף, התאמנתי כדי שיגיע היום בוא הם יבשרו לי שהעולם עצר מלכת..

רופא: אבא נפטר…

ג': כאב לב חד כתער ומעוקה אדירה בחזה, זעזוע לתוך העצמות בזמן ששאר הגוף מתכווץ עד כדי בחילה לצד רוק שממלא את הפה ודמעות את העיניים.

המחשבה שהוא איננו, הידיעה שנשארנו לבד, החור שנפער לי בבית החזה, החולשה שהפילה אותי על הרגליים, הכאב לשכול אב, הכאב להתבגר ברגע, כמו סכין בבשר החי, כמו פצע שלא יגליד, כאב שכזה שאני לא מצליח להכיל.

ובהסתכלות למעלה אל השמיים האפורים בזמן שהיו אלו דמעות ששטפו את פני הבנתי כמה אני עייף, הבנתי שהיום ואחרי תקופה כל כך ארוכה של לחימה מצד כולנו אני סך הכל מבקש קצת מנוחה, היום ושבור לרסיסים החלטתי שהגיע הזמן לעצור.


מנטרה | אדרנלין כושר קרבי

נשאר לי חודש לגיוס, אחרי שפסחתי על כל המיונים הצהלים שבדרכי, ממת יום הסיירות הצהלי ועד לגיבוש הצנחנים המסורתי.
נשארו לי שלושים ימים בהם מצאתי את עצמי מתחבט ומתלבט למול השאלה, מה עלי לעשות לאור העובדה כי אמי לא תשרוד בלעדי.

חודש בוא פגשתי אותו וביוזמתו, מנכל אדרנלין אשר שינה את נקודת ההסתכלות שלי בסיפור אחד אותו חשף לפני, איך איבד את החבר הטוב ביותר שלו בידיים בזמן לחימה, הלילה בוא חלמו יחד, החיים הקשים שעברו עליהם מגיל ילדות ואלו שתכננו להמשיך לחיות, ההבטחה לחזור מהמבצע בחיים, ההפנמה והקבלה, הבנה כי עליו להמשיך רק שהפעם חזק יותר, כי הפעם הוא חיי בשביל שניים.

מנכל: היום אתה עומד כמי שעבר קשיים אשר עולים ברמתם על אחרים, היום פיתחת שורשים חזקים מכל השאר, כאלו שיחזירו אותך עומד גם למול הסערות החזקות ביותר כי בזמן שהם רצים, הם ירוצו למען עצמם בזמן שאתה רץ בשביל שניים, היום יש לך את מי להרשים, והוא צופה בך מלמעלה, תמיד!

תקופה אימונים | חזרה לשגרה

הוא לקח אותי כפרוייקט אישי והכניס בי רעל אם כל אימון שהתקרב ליום הגיוס, חודש ימים של עבודה אינטנסיבית, אימונים ארוכים מהרגיל, תחשות כאב ושירים תפוסים תוך הטמעת ערכים מחודשת ובניית מנטליות חזקה מאי פעם שלי מנטרה אחת ויחידה, היום אנחנו שניים.

 

מנכל: מה יש? אני מכיר אותך טוב מעצמך, מה רת במחשבותיך?!
ג': איך אמא שלי תסתדר? אני יודע שכרגע היא צריכה את כולנו, אני יודע שהיא צריכה אותי קרוב.
מנכל: אין לי מקום להינכס בינכם אבל אגיד לך ככה, אלו הם החיים שלך, אלו הם הכנפיים שלךשנועדו להרקיע שחקים לעוף אל על, אלו החיים שלך אותם תחייה רק פעם אחת בעוד שאת שלה היא חייה ברגעים אלו ממש.

את הכנפיים שלה היא פרשה, קוראים להם ג' מה שלך השיגו עד כה? כי ברגע שתוותר עליהם למען מישהו אחר, תתחרט על זה כל חייך, כי הן לא יצמחו חזרה, לא מהמקום הזה לפחות.


גיבוש יחטיות גולני

 

ג': גיבשתי החלטה להגיע ולהעפיל, דיברתי איתה ואמרתי לה שאני איתה, מסרתי לה שאיידע את צה"ל כדי להיות איתה כל סופ"ש לפחות וכך באמת הוחלט, מנגד הודעתי לה שאני נלחם כדי שאבא יוכל לחייך ולהתגאות בי מלמעלה, והיא שהבינה מחתה את הדמעות מעיניה ומסרה לי בחיבוק אוהב את ברכת הדרך, איתה, ועם עיניים ממוקדות מטרה, יצאתי לגיבוש הקשה מכל רק שהפעם אני לא לבד. אני לא הילד עליו קראם כי אם לוחם שאת המלחמה הראשונה בחייו כבר ניצח, אז מזה בשבילי עוד מלחמה קטנה שבדרך?!

מגבש: אף אחד לא רוצה לנסות להעיף את מספר** מהמקום הראשון?! הגענו כבר למצב שאנחנו מתערבים כמה פעמים הוא יגיע ראשון, תתעוררו, מהר.
מגבש נוסף: צא!
ג': מספר ** מקום ראשון
מגבש א': כמובן..


השיחה למול המנכל

ג': תודה לך
מנכל: אל תודה לי, התודה כולה שייכת לו, תצליחו שניכם!

הייתה שיחה קצרה, שיחה של מילים ספורות שסימלו כל כך הרבה, מילים שאיתן התקופה הקשה בחיי.

"אבא, הגעתי"

זו הייתה נשימה עמוקה שמילאה את ראותי עד אפס מקום, עצימת עיניים תוך רכינת הראש מעלה והרוח אשר חלפה וליטפה את פני.

פרישת הידיים כמי שהגיע לקבל ולהכיל, הנשיפה הארוכה והאיטית שאיתה המועקות, והסבל, התשישות, העצבות והאובדן עד עמקי נשמתי, וזו, כדי שאותם תחליף תחושת סיפוק וחיבור שמימי, אליו, אליך, מי שהבאני עד הלום.

אבי היקר מכל, אבי הנהדר, אני עומד כאן היום כמי שהיה גורם לך להתגאות בי אילו זכיתי והייתה לצידי.
אבא יקר ואהוב מכל שלי, לוחם חזק ואיתן, הצלחנו, והכל בזכותך!

תודה לך על עצם היותך, תודה לך על מי שהיית ומה שהפכת להיות, סלח לי ששוב אני עומד ובוכה כאן לפניך, סלח לי שלא הייתי מספיק חזק, סלח לי שלא הספקתי לומר לך כל מה שביקשתי, סלח לי אבא.
סלח לי ותתגאה בי, כי אתה כוחי ועוצם ידי.

ואם ראש מורם ועיניים מלאות אש בוערת, בי אני נשבע, שהיום, ויותר מכל יום אחר אחיה למענך,  אחיה למען שנינו, אבא!

זהו סיפור הצלחה שונה מהרגיל, סיפור על נפילה ותקומה , סיפור על קושי שאיתו השורשים העמוקים והסערה שבה עמדו, הסגל והאנשים הנכונים שהכירו וידעו להתמודד אם מקרים קיצוניים מאלו וזו כדי להביא אותו אל היעד.

אם אתם מבקשים גוף ללא חת, אם אתם מכירים את המעשיות, סיפורי האגדות, והצלחות חסרות התקדים שלנו, וזו כדי להחליט שאנחנו היעד הבא שלכם, מקומכם איתנו!

 

השם שלך (חובה)

מספר פלאפון: (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך