סיפור הצלחה של י' שייטת | אדרנלין כושר קרבי

זהו הסיפור של מי שהגיע להבנה ובפעם הראשונה בחייו כי הגיע הזמן להפסיק לברוח!


 

גיבוש אדרנלין | המסע מתחיל

 

י': שלום אני מעוניין להגיע לגיבוש
סמנכ"ל אדרנלין : בן כמה אתה ולאן אתה מכוון
י': אני בן שבעה עשרה ומכוון לשייטת
סמנכ"ל :יש לך גיבוש בדרך?
י': לא אני מגיע לפני יום סיירות
סמנכ"ל : אבדוק אם אתה יכול להיכנס
י': מחכה לתשובה

 

אחרי שהוא אושר ע"י המנכל הוא הגיע כדי לעמוד בגיבוש שלם למול החזקים ביותר בארץ וזו כדי להבין שלכאן הוא לא שייך!

י': תקשיב החלטתי שאני פורש, אני רוצה לחזור הביתה
מאמן: באיזה עולם אתה חושב שאתה זה שמחליט מה מקומך ואיפה תהיה בדקות הקרובות, זוהי החלטה מלאה שלנו כי ברגע שחצית את הגשר ודרכת במגרש שלי, אתה נתון להחלטותיי בלבד, עכשיו עוף לי מהפנים ותחזור לקו..

"זה היה הדבר הקשה ביותר שעשיתי, לראות אותם נעמדים עם עוצמה בעיניים, לחזות בהם מסתערים לפי פקודה להיבהל מהשאגות שלהם ולנסות להבין איך הם מצליחים לייצר את העוצמה הזו אחרי יותר מ-25 מקצים.. ואם זה לא מספיק, רק מעצם הידיעה שמחר אתחרה מולם, זה אבוד מראש ..


הקפצה | גיבוש אדרנלין

לוחמי שייטת 13: עופו על הרגליים, דקה הייתם על הציוד המחלקתי והאישי עליכם, קדימה!
סגל אדרנלין: אללה להתעורר על החיים שלכם, למי אתה חושבים שאתה מחכים, יותר מהר, יותר חד, קדימה לעוף לקו!
א': מי שחושב שהוא לא יחזיק מעמד מוזמן לקחת צעד אחורה ולעוף חזרה לשק"ש אני לא מתכוון להתעכב בשביל אף אחד מכם!
י': החלטתי שהפעם אני לא מוותר, הפעם אני צועד יחד איתם ועד הסוף..

" הם הרימו אותו על האלונקה והמשיכו במסע עם עוד אלונקה פתוחה עייפים מתמיד, והוא שנמצא עליה, לא הוציא הגה בגלל אותן דמעות שחנקו את גרונו"


גיבוש סוף | אדרנלין

ג': אני רוצה להשתפר, אני רוצה להיות כמוהם ואפילו יותר מהם

מאמן: תראה, הכל מתחיל בניצוץ של רצון בזה אין ספק אבל מה שאתה רואה פה זוהי הפסגה ולא הדרך אליה.. אתה רוצה את התוצאה הסופית ולא את העבודה הקשה אותה הם חווים על בסיס יומיומי, אתה לא רואה את הנפילות והתקומות, אתה לא מרגיש את אותו הסבל הכעס והתסכול אותו הם הרגישו כאשר נפלו באחד האימונים או יותר, אתה לא מכיר את הסיטואציות בהם הם התייאשו לתוך הלילה וקמו בבוקר מחוזקים מתמיד, אתה לא ידע מהי העוצמה אותה הם בנו במהלך הדרך, דרך שחצי מהאנשים אשר הצטרפו אלינו בחרו לבחור ממנה, לכן כרגע רצון הוא לא מספיק טוב, רצון הוא רגש, ורגש בה והולך, אז אגיד לך מה שאני אומר לחניכים שלי, ביום שתחליף את הרגש בהתמדה של ברזל, אז ורק אז יהיה על מה לדבר!

 חזרתי הביתה מלא במחשבות שהציפו את ראשי, ואחרי שבוע שלם של מחשבה זה הגיע

י': כן איך אוכל לעזור?
י': אני מעוניין להצטרף לאדרנלין..


האימון הראשון | אדרנלין כושר קרבי

מאמן: חברים אני יודע שאתם גל של חברה חדשים ואינכם מאומנים אבל אני לא מתכוון להוריד מהרמה או הקצב של מי שעומד לצדכם היות ויש להם גיבושים לפניהם, לכן אגיד לכם מתי לצאת ברגע שאראה לנכון שאתם צריכים מנוחה, יש?!
חניכים: יש!
מאמן: צא!

הוא הוציא את המוביל שבהם החוצה לאור העובדה שלא נתן את כל כולו והוא בתגובה יצא החוצה, ירד על הברכיים סגר שני אגרופים וחבט ברצפה בשאגה של " אני לא מאמין" זו הייתה הנקודה בה הבנתי מהי הדרך עליה דיבר אותו מאמן, זו הנקודה בה החלטתי לקחת חלק, להוביל!

מאמן: שימו לב את התרגיל הבא בנינו במיוחד לתרגילים המשולבים בגיבושים, תרגיל שלא חוויתם בעבר לכן פתחו אוזניים ותאזינו כי לא אסביר שוב, צאו!
י': יצאתי והפעם בידיעה שאני לא מוותר, יצאתי בידיעה שהפעם אני לא בורח
מאמן: צא החוצה אתה עדיין לא מספיק חזק!
י': ניגשתי אליו וביקשתי להמשיך
מאמן: שלילי
י': כל חיי ברחתי וויתרתי לעצמי בנקודות המשמעותיות ביותר בהן נפגשתי, זו אחת מהן, תן לי להמשיך, אני יודע שאני לא חזק מספיק, אבל אני יוד שאני מסוגל!
מאמן: אני לא אומר "לא" למי שמסוגל, חובת ההוכחה היא עליך!

חזרתי כדי לרוץ החוצה ולהקיא את נשמתי וזו כדי לנגב את הפנים ולחזור חזרה לתרגיל כה לפחות שלוש פעמים, אבל זו הייתה הנקודה אותה ביקשתי מאז הגיבוש, הדרך שלהם!


אימון סוף  | השיחה למול המאמן

"אתה מזכיר לי את עצמי בגיל שלך, אתה מזכיר לי את אותו הילד שברח כל חייו ובנקודה מסוימת בחיים החליט שכאן זה נגמר, מאותו רגע ואילך אותו ילד הפך לאדם שהוכיח כי הוא ראוי לעמוד ראשון מבן הטובים ביותר.
י': איך עשית זאת?
מאמן: אתה תדע בהמשך!


אימון אישי | אדרנלין!

י': הלו?
מאמן: שעה מעכשיו אתה בחוף הים, עם ציוד מלא, בהצלחה!
י': קיבלתי!

האימון התחיל, והוא התבצע למול המאמן שמכנים "השרוט ביותר" באדרנלין, והוא הוכיח שהשם הזה ניתן לו בצדק

י': אני לא מסוגל, אני לא מסוגל..
מאמן: קום על הרגליים!
י': חשבתי שאני מסוגל, חשבתי שאני ראוי, חשבתי שאהיה כמוהם.. על מי אני עובד..

מאמן: (תפס לו את הפנים עם שני ידיים) תתאפס, צא מהסרט שאתה חושב שהם חזקים ממך, כל אחד חווה משברים וזו הסיבה שאנחנו פה, כדי שתחווה את המשבר הראשון והאמיתי שלך, זה שיוביל אותך חיים שלמים, המשבר שיקבע איפה תעמוד בעוד כמה שנים ואיך תתמודד עם מצבי קשים מנשוא, זו הנקודה ממנה נולדים לוחמים ביחידות מיוחדות והאנשים עליהם אתם קוראים בכל פעם בכתבה אחרת, או מנגד זו הנקודה ממנה חלומות שלמים נעלמים עם הרוח, עכשיו תבחר מי אתה, תבחר לאן אתה מכוון, תבחר עתיד!

הוא נשאר על הקרקע ולא זז למשך חמש דקות שלמות עד שנעמד ובחר" אני ממשיך", האימון  נמשך אבל הפעם היה זה המבט שמאפיין את החניכים שלנו, את אותו מבט שהוביל בוגרים שלמים, המבט שלו שביטא את הבנה שזה יהיה לא קל, את ההבנה שרגש הוא לא צד בעניין, המבט שביטא עוצמה!


יום סיירות | אדרנלין כושר קרבי

הוא נעמד בלי להוציא הגה, הוא בחן את כל מי שמסביבו, הוא ניתח את השטח כמו שלמד, הפך פחד לכוח, שלח רגל חזקה מאחור, נשם נשימה עמוקה, מיקד מבט ובהזנקה של המגבש הוא רץ…

הוא רץ כמו שלא רץ בעבר, הוא רץ כמו שהם רצו בפעם הראשונה בה הם נפגשו, הוא רץ אל עבר הניצחון!


גיבוש שייטת | אדרנלין

י': הגעתי לשם אחרי סאגת הגיבושים למול המנכל שיצרה בי קו מחשבה חדש לגמרי, הגעתי לשם אחרי גיבוש אדרנלין שבו במקום להסתכל על מי שעתידים להתחרות בי, הסתכלתי רק לכיוון אחד, המטרה!

מגבש: שימו לב חברים, התרגיל הבא הוא תרגיל " ים יבשה" ( על התרגיל והגיבוש בכלל היכנסו למאמר " גיבוש שייטת המדריך המלא | אדרנלין כושר קרבי ) הוא סגר את אגרופיו, לחץ את שרירי הרגליים, רכן קדימה, חידד את תנועות ידיו, נשם נשימה עמוקה כאשר הכל הפך לשקט ורגוע זה הגיע, ההזנקה של מי שעתיד…, צא!


יום הגיוס | אדרנלין

הם הגיעו יחד איתו לחגוג לו ולעוד … חניכי אדרנלין גיוס לשייטת 13, הם היו שם למעל מאה חניכים ובוגרים שהגיעו לבצע את המסורת לה הם חיכו מחזור גיוס שלם, "לפמפם" ולרקוד יחד עם סגל אדרנלין, להיות מורם על כתפיהם ולשאוג יחד איתם שאחרי דרך כל כך ארוכה הם  "הם הפכו ללוחמי סיירת!"

אחרי כל הרעש וההמון, אחרי שהם התפזרו על מנת לחבק את המסלולניקים החדשים לפני העליה לאוטובוס הם נעמדו אחד למול השני ולחצו ידיים…

י': תבחר עתיד..
מאמן: בחרת, מפה חובת ההוכחה היא עליך!
י': חובת ההוכחה, התחילה עוד בשיחה הראשונה…


מספר ימים לאחר מכן

י': שלום, שמי י' אני מעוניין להירשם לגיבוש אדרנלין
סמנכ"ל: בן כמה ומה היעד?
י": בן 17, שייטת 13..
סמנכ"ל: (פתח בצחוק לא מובן), ברוך הבא!